גם חתיך וגם טרקי! איימק 27 אינצ'.

"הו אלוהים זה גדול! זה כל-כך גדול! איפה אני אשים משהו כזה גדול?! וזה יפה… וגדול!!!"

כן, גבירותי ורבותי, זו היא תגובה של נקבה טיפוסית כמוני לנוכחותו של גאדג'ט מרהיב ביופיו כמו ה-iMac 27 אינצ' החדש בחדר העבודה שלה. קיבלתי לסקירה מהעבודה את העולה החדש החתיך הזה מארה"ב שטרם התאקלם לחלוטין (קיבלתי איתו במקום המקלדת האלחוטית המובטחת מקלדת חוטית אבל עם עברית) והייתי צריכה לפנות לו מקום (וזמן).

הרושם מעבר לגודלו (הו הגודל!!!) הוא יופיוף – הבחור פשוט חתיך וזוכה לציון WAF גבוהה במיוחד אצלי.

אני חושבת שהסיבה שדווקא את המחשב הזה בחרתי לכנות במין זכר ולא נקבה (כמו רוב המחשבים שלי ואפילו ה-PS3) זה בגלל שהוא קצת… גבר. חתיך וגדול אבל טוב רק עבור מה שהוא טוב עבורו.

מדובר במק הראשון שלי, פרט לאיזה פריט אספנות נידח שאימצתי רק בשם ההיסטוריה (Apple II, אני חושבת) ואני יכולה להבין סוף-סוף על מה המהומה. הוא מהמם, הוא נוח, הוא יציב יחסית כמערכת אבל לצערי הרב לא מספיק שימושי – אין כמעט משחקים שרצים עליו, אתרים ישראלים עדיין נראים קצת עקום על ספארי ואפילו צייר בסיסי הם לא כללו בחבילת התוכנות המותקנות עליו. והכל, הכל עולה כסף. אין חינם למק. פשוט אין. אפילו אמולטור חלונות עולה כמה עשרות דולרים.

לסיכום, מנקודת מבט נשית, מק הוא סוג של מכונת כביסה יוקרתית – הוא עובד ישר מהקופסה, מעוצב ממש טוב, עושה את מה שהוא אמור לעשות ובכדי שבאמת יעשה את מה שהוא אמור, צריך לקנות דברים באופן די קבוע (אבקת כביסה ומרכך, לצורך העניין).

אבל למי אכפת. הוא גדול!!! וחתיך!!!

ועכשיו שהוצאתי את זה מהמערכת שלי, אני יכולה לגשת לכתיבת סקירה מאוזנת ומקצועית.