קלאסיקה

אולי המושג מם (meme, מבוטא כמו מין) לא מוכר לכם, אבל אלא אם חייתם במערה מרוחקת בהרים בשנים האחרונות, בטוח נתקלתם באותן תופעות ויראליות – באימייל, ברשתות חברתיות או מסרים מיידים ולעתים התופעות האלו זולגות אל תוך המיינסטרים. אם מדובר בקליפ של ריק אסטלי או מגפת תמונות החתולים lolcats – אם יש לכם חיבור לרשת העולמית, אז אותן תמונות או קליפים או מושגים שחוזרים על עצמם אינם זרים עבורכם.

מה הקשר בין ביולוגיה אבולוציונית וחתלתולים עם טקסט?

המושג מם נטבע בידי ריצ'רד דוקינס, ביולוג אבולוציוני בספרו "הגן האנוכי" משנת 1976. בעצם, מם הוא, לפי ויקיפדיה, "יחידת מידע שמשתכפלת ממוחות ומאגרים לא-חיים של מידע, כגון ספרים ומחשבים, למוחות או מאגרים אחרים." מקור המילה מם הוא במילה גן, ולא סתם. המם מועבר בתוך החברה תוך שהוא משתנה ועובר סוג של אבולוציה תוך שהוא מהווה מכנה משותף בחברה. בעצם, להכיר מם ולהעביר אותו הלאה הוא להיות חלק מאותה קבוצה או תת-תרבות.

אלו מכם שנתקלו באחד ממכתבי השרשרת של פעם, זוכרים דף נייר עם טקסט קטן שצולם מעותק שצולם מעותק במכונת צילום משרדית ישנה והטקסט כבר בקושי קריא. בדרך כלל, היה כתוב במכתב איזה סיפור דמיוני אודות יכולתו הקסומה אם יועבר והעונש אם לא. זהו הוא סוג של מם אנלוגי, אם תרצו. מם מסוג זה מוגבל מהרבה סיבות. למשל, איכות הטקסט יורדת עם כל צילום אנלוגי של הכתוב ואם הייתה תמונה על המסמך המקורי, אז עד שהמכתב הגיע אליכם, כבר לא היה ניתן לראות מה היה בתמונה בכלל. כמוכן, המכתב, למרות מה שאולי היה כתוב בו, לא ממש הסתובב סביב כל העולם.

האינטרנט הוא המקום בו העברת מידע הוא עיקר העניין וממים נולדים ומתים במהירות רוחב-פס הולך וגדל. המשתמש הוא מזמן לא רק משתמש אלא יוצר תוכן מקורי וחולק אותו עם אחרים. מאחר והתוכן הוא דיגיטלי, הוא אינו מתבלה עם ההעתקה להבדיל ממדיה אנלוגית. כמוכן, האינטרנט הפך את העולם מזמן לכפר גלובלי קטן וכל עוד מם המס על האינטרנט הוא לא יותר מאגדה אורבנית, זרימת המידע היא עולמית וחופשית. פעם מם היה מוגבל לתרבות מסוימת או קבוצה מוגדרת של פרטים, אך האינטרנט שינה את התמונה לחלוטין בגלל מרכיב האינטראקציה והשיתוף שקיים בו וחסר בכל סוג אחר של מדיה המונית כמו טלוויזיה בה התוכן מוגדר ומסוגנן על ידי מקצוענים ולא משתמשים.

אם אתם חושבים שממים אינטרנטיים הם דבר חדש, טעות בידכם. מבט חטוף בקו הזמן של ממים אינטרנטיים מגלה שהיו תופעות ויראליות הרבה לפני סוזן דויל ואפילו לפני החתול שרוצה צ'יזבורגר.

אורלי?

אבל מי בעצם מחליט מהו מם ומה סתם מיותר?

השופטים הם אתם, המשתמשים, ואלו עמם אתם חולקים את אותו קליפ או תמונה – חברים, בני משפחה, חברים לעבודה או סתם אנשים אנונימיים באינטרנט. אם זה קליט, מגניב, מעניין או מזעזע במיוחד סביר להניח שמי שחלקתם עמו, יחלוק את זה עם עוד אנשים. ואלו מצדם, עם אנשים נוספים שחלקם עלול להוסיף פירוש משלהם, או שינוי קטן בתוכן שלכם והופ – נולד לו מם, תופעה ויראלית אבולוציונית באינטרנט בשנייה שלחצתם "העבר". ואם התוכן שקיבלתם לא מעניין, אז הוא עובר לתיקיית הפריטים שנמחקו באימייל ובמוח ואינו ממשיך את המסלול ההתפתחותי ברשת העולמית.

כוכבים ויראליים ברגע

מאחר והכל באינטרנט קורה מהר ועכשיו, התפשטות הממים היא כה זריזה שקליפ אחד יכול ביום אחד לקבל מיליוני צפיות ולהפוך משתמש לכאורה אנונימי לכוכב אינטרנט בן לילה. קיימות אינספור דוגמאות כשהמכנה המשותף של כמעט כולן הוא שליוצרי הקליפ או התמונה לא היה צל של מושג שהיצירה שלהם תגיע לחשיפה כה גבוהה או פופולאריות כה נרחבת. בחלק מהמקרים אותה חשיפה הביאה להצלחה רבה של אותם יוצרים כמו במקרה של סמואל, זמר שהקליפ המגוחך שלו ב-YouTube והשיר הלא פחות מטופש הביאו לזינוק אדיר במכירות התקליטים שלו אחרי שאומץ על ידי המיינסטרים והופיע בפרק של הסדרה South Park. עבור אחרים, הפופולאריות הביאה מבוכה פומבית כמו הילד חובב מלחמת הכוכבים שצילם את עצמו מתנהג באופן די מביך ושחבריו לכתה השפילו בהפצתם את הקליפ ונתבעו על כך.

ממה עשויים ממים?

ממים יכולים להיות בפורמט וידאו או תמונה, סאונד, טקסט או שילוב של כמה מהם. פופולאריים במיוחד הן תמונות עם כיתוב טקסטואלי הידועים כמאקרואים ומככבים בהם חתולים אבל לא רק. רבים מהם נולדו בפורומים אינטרנטיים שונים כדרך לענות באופן מקורי ומשעשע להודעות. במקרים רבים, ממים דנים בצורה זו או אחרת גם בתרבות פופולארית (כמו הציטוט מהסרט 300 “זה הוא טירוף! זו היא ספרטא!” שיצר אינספור קליפים, פרודיות ותמונות) ואף בפוליטיקה (כמו נערת או'במה בבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב).

בשביל להצליח, מם צריך להיות קליט, משעשע ומתוחכם אך לא יתר על המידה אך המבינים יאמרו שמם טוב עשוי ממאה אחוז ניצחון אפי והשופטים, כזכור, הם אתם.