אני זוכרת את המחשב הראשון שלי כאילו קיבלתי אותו רק אתמול. פנטיום 100, עם 16 מגה זיכרון וכונן קשיח עם שטח איחסון איימתני של 1.3 גיגה. מערכת ההפעלה היתה חלונות 3.11 על אף שהדבר הראשון שהותקן על המחשב היה משחק Mortal Combat 3. המחשב החדיש היה מושא הקנאה של חבריי. המחשב הזה הצליח איכשהו להכיל אז את כל התוכן הדיגיטלי שהיה לי: מסמכים, תמונות, קבצי סאונד, תוכנות ומשחקים.

התחרות הגדולה על כיס המשתמש הקטן

בעשור האחרון נוצר פיזור אדיר של כוח מחשוב, אמצעי אחסון ושימושים בין המכשירים השונים שברשותנו. המחשב האישי היווה בזמנו את אמצעי תקשורת האינטרנט, האחסון, עיבוד והצגת המידע והיה גם כלי עבודה, גם מכונת גיימינג וגם מרכז בידור אישי. כיום המחשב האישי יכול להיות שולחני או נייד וככזה בעל כוח איבוד שמספק מענה רק לחלק מהצרכים והשימושים. קונסולות המשחקים החלו משתלטות על תחום הגיימינג בעוד לידת הסמארטפון הכניסה גם את מכשירי הסלולר לתחרות על כיס המשתמש.

מוזיקה בענן. למה לא?

עם ההתקדמות המסחררת של הטכנולוגיה, עומד כיום הצרכן בעל התקציב המוגבל אל מול כמות אפשרויות אינסופית כמעט של מוצרי טכנולוגיה ומחשוב.

רק לפני כעשור משהתעורר הצורך ברכישת מחשב חדש, האפשרויות למענה על הצורך היו פשוטות: מחשב שולחני חזק ונוח או מחשב יקר יותר אך נייד ובעל ביצועים פחותים. כיום, בין המוצרים שעשויים לענות על הצורך אפשר למצוא גם מכשירים סלולריים, קונסולות משחקים ואף קוראי ספרים אלקטרוניים ניידים.

לעתים, במקרה של מספר צרכים, תמצאו את עצמכם עם חשבון אשראי מנופח ובית מלא מוצרי מחשוב כשהתוכן שלכם נאבד בין שלל המוצרים בהם הוא מאוחסן. לך תחפש עכשיו אם התמונות של המשפחה נמצאות על המחשב השולחני, הסלולרי או או בכלל במסגרת התמונות הדיגיטלית?

אז איפה התוכן שלי?

ריבוי המכשירים בבעלות המשתמש (סלולרי, מחשב נייד, מחשב נייח, קונסולת משחקים נייחת או ניידת, קורא ספרים נייד, נגן מוזיקה והרשימה עוד ארוכה) יוצר מספר לא מבוטל של בעיות עבור הצרכן: התוכן האישי של המשתמש מפוזר על פני מספר מכשירים שעלות רכישת ותחזוקת המספר הרב של המכשירים יוצרת מצב בו אנו נאלצים להתפשר במקרים רבים על גודל מסך, למשל, לעומת כמות שימושים של מכשיר מסויים.

חשוב לזכור שעבור היצרנים מדובר בתחרות על לב המשתמש לא פחות מאשר על כיסו ונראה שמתחילה לחלחל ההבנה של הצורך של המשתמשים בעקביות ואחידות טכנולוגית ולו חלקית בלבד.

השינוי המתרחש כעת לנגד עינינו וצפוי רק להתגבר הוא מיזוג מחדש של שימושים ותכונות של המכשירים. לא מזמן, הודיעה סוני כי בכוונתה לשווק מכשירי סלולר תחת מותג PSP שיהוו מכונות גיימינג ניידות בנוסף לתכונות שלהם כטלפונים חכמים לכל דבר ועניין. מעט לאחר מכן, מיקרוסופט מיהרה להדגים טכנולוגיה שתאפשר גישה למשחקים ברשת Xbox Live באמצעות הקונסולה של החברה, המחשב האישי ואף הטלפון הסלולרי. לפתע, אותו המשחק בשינוי של ממשק שליטה, נגיש ממספר פלטפורמות טכנולוגיות. זאת במקביל למיזוג פלטפורמות אצל המתחרה: סלולרי וקונסולת משחקים ניידת.

הדוגמא האחרונה היא ללא ספק מכשיר ה-Kin של מיקרוסופט המתבסס ברובו על תוכן בענן ומיועד, איך לא, לקהל הצעיר.

מחשוב הענן הביא איתו את בשורת ניידות ונגישות התוכן עבור המשתמש והגידול ברוחב הפס והפצת האינטרנט הסלולרי מביאים אותנו באופן הדרגתי למצב בו תכונות המכשיר בו משתמשים, יהי זה מחשב, סלולרי או קונסולה, נעשות חשובות פחות והשירות הוא בעל חשיבות גדולה יותר באופן משמעותי.

ואיפה המידע שלכם עכשיו?

העתיד בכל מקום

דמיינו לרגע שבעוד כעשור תוכלו לשוב הביתה מהמשרד, לחבר את הסלולרי להרחבת הגיימינג המחוברת לטלוויזיה הענקית שלכם ובלחיצת כפתור לגשת לתכנים שלכם, למשחקים, וידאו, רשתות חברתיות ועוד. כמובן שהכל נשלט על ידי תנועות גוף שחיישני הקונסולה קולטים.

בקונסולה עצמה לא מאוחסן מידע המשתמש, המרוכז רובו ככולו במכשיר הנייד ובענן. הקונסולה מספקת יחידת עיבוד ויחידת עיבוד גרפי חזקה המחוברים לקולנוע הביתי לחוויה מלאה. אפילו את החיבור לרשת האלחוטית המקומית עושה המכשיר הסלולרי.

צעקות מושכות את תשומת הלב שלכם מהעדכונים האחרונים שמופיעים בצד המסך בעודכם משחקים במשחק הירי החביב עליכם. הילדים רוצים את הקונסולה והטלוויזיה. אין שום בעיה: אתם שולפים את הסלולרי מהקונסולה, ומחברים אותו להרחבה המחשובית שבחדר העבודה שלכם וממשיכים בקריאת העדכונים על מסך מעט קטן יותר. המשחק ברקע שואל אם ברצונכם להתאים את ההגדרות לחומרה החדשה. שיחת טלפון מהבוס מופיעה על המסך. תוכלו לבחור לענות מממשק זה, לשלוף את הסלולרי ולדבר בפרטיות, או לחילופין לא לענות כלל ולחזור למשחק שהתחלתם בשינוי קל של אמצעי שליטה.