ארכיון פוסטים עם התג "חדשנות"

המגילות של גוגל

יום שני, 26 בספטמבר, 2011

בין התחביבים הרבים והמשונים שלי, לצד חיבה לטכנולוגיה וטבע מיניות האדם, אפשר למצוא גם חקר היסטוריה, תיאולוגיה וארכיאולוגיה.  הבוקר יצא לי לבקר במסיבת עיתונאים בה הוצג שרות חדש של גוגל ומוזיאון ישראל המשלב כמה מהתחומים החביבים עלי למחקר, שרות שמטרתו להפוך לנגישים לכלל אזרחי הרשת את אוצרות התוכן של מגילות ים-המלח (או מגילות קהילת קומראן, כמו שאחדים קוראים להן). מדובר בלא פחות מהטקסט התנ"כי הקדום ביותר שנמצא בעולם (ספציפית מגילת ישעיהו), כשהגישה לכתב היד המקורי העתיק מוגבלת ומתאפשרת רק לאחדים בלבד.

אפשר לדפדף, המגילה הזו לא תתפרק לכם בידיים

בגוגל, יחד עם מוזיאון ישראל, החליטו ליישם טכנולוגיות גרפיות ויכולות מחשוב ענן כדי להעלות לרשת חלק מאותם כתבים (הידועים ביותר והשלמים ביותר, בניגוד לפיסות הקלף בידי רשות העתיקות) ולהפוך אותם לניתנים לחיפוש, תרגום ועוד באתר יעודי. לא מדובר בטקסט לא מוכר. ההפך הוא הנכון – מדובר בטקסט שקיים בלא מעט מקורות ברשת, אך כאן דווקא ערכו האומנותי של כתב היד העתיק, עם הקליגרפיה המופלאה והצילום (עליו ארחיב תיכף) המדוייק שמאפשרים לנו לעיין מנוחות מחשבנו (או סמארטפוננו) במסמכים המאוחסנים במרתפים הממוזגים במיוחד של היכל הספר.

אלפי שנים, מאות מיליוני פיקסלים

הצלם ארדון בן-חמה מתמחה דווקא בלכידת תמונות של מסמכים עתיקים ברזולוציה גבוהה מאוד ויצא לו לצלם גם כתבים עתיקים בוותיקן ובמוזיאונים בעולם. בן-חמה משתמש, באופן משלים למדי, בטכנולוגיה ישראלית של חברה בשם ליף (Leaf) שמספקת גב דיגיטלי עבור מצלמות אנלוגיות. הטקסט המקראי העתיק בעולם נמצא פה, ופה נמצאה גם הטכנולוגיה (ואנשי פיתוח של גוגל) שידאגו להציג אותו לעולם.

בעזרת בעלי (ברק ברודו) הצלם, הוסבר לי שמדובר במצלמה מסוג אלפא (תוצרת שוויץ, שממעטים להשתמש בה בארץ) שהינה מצלמה דיגיטלית המספק איכות שוות ערך לפורמט גדול. כלומר, איכות התמונה המופקת מספיקה גם להדפסתה על פוסטר בגודל בניין. רק שכאן, במקום לצלם דוגמנית לקשט את שלטי החוצות באיילון, צולם מסמך עתיק בעזרת תאורה מיוחדת בשביל לא לגרום לו נזק. לדברי בן-חמה, כל תמונה כללה שני טורים מהמגילה, ולאחר מכן אלו חוברו כך שנוצרה תמונה אחת עבור כל מגילה. הרזולוציה של כל תמונה כזו מגיעה למאות מגה-פיקסלים.

את התמונות העצומות האלה, יחד עם תיוג הפסוקים לפי תוכן, מיקום בטקסט וכדומה, העלתה גוגל לענן ועם ישום מבוסס ג'אווה-סקריפט (ונטול פלאש!), תוכלו לעיין במגילות תוך צפיה בטקסט המקורי וכן התרגום שלו לאנגלית. הפרוייקט, כפי שהושק היום, התבשל רק שישה חודשים ולכן אינו שלם ומושלם. נכון להיום, אנגלית היא השפה היחידה אליה ניתן לתרגם את תוכן המגילות ובה ניתן לחפש, אך צוות הפרוייקט מקווה בעתיד להוסיף שפות נוספות, כמו סינית עליה עובדים כעת.

אני יודעת שבמרתפי המוזיאונים והספריות העתיקות בעולם שוכבים ונרקבים לאט אוצרות אינסופיים של התרבות האנושית. לעניות דעתי, דיגיטליזציה של התוכן הזה והבאתו לכלל משתמשי הרשת באשר הם, היא מטרה נעלה ואני מברכת את גוגל על היוזמות המבורכות שלה בתחום, לרבות הפרוייקט במוזיאון ישראל, מוזיאון יד-ושם וכן מוזיאונים נוספים בחו"ל.

FacebookTwitterRedditDiggShare

צילומי הרחוב של גוגל בדרך לישראל. שאתלבש?

יום ראשון, 21 באוגוסט, 2011

זכיתי לקבל היום לתיבת המייל הפרטית שלי את ההודעה לעיתונות של משרד המשפטים בנושא Google Street View. בהודעה נרשם:

בכפוף לתנאים שנועדו להגן על אינטרס הציבור הישראלי, התירה הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) בסוף השבוע שעבר, לחברת Google להפעיל במרחב הציבורי בישראל את ניידות הצילום של שירות Street View ולכלול את התמונות בשירות Google Maps.

למי שלא מכיר, שרות Google Street View שמציג תמונות של רחובות, בניינים ומקומות בעולם, כבר הספיק לעשות כותרות באירופה ובעולם כשמדינות רבות ואזרחים פרטיים הרגישו שהפרטיות שלהם מופרת. מי שזוכר, אגב, את הסיפור עם ניידות הצילום של GSV ורישום נתוני רשתות אלחוטיות פתוחות, בוודאי זוכר גם את ההתנצלויות הרבות של גוגל לאחר מעשה על הפרת פרטיות האזרחים. וכעת, השרות החביב הזה בדרך לישראל.

צחוקים עם GSV

צחוקים עם GSV

קל לראות את היתרונות שבשרות מסוג זה, ויש לציין שכבר קיימים שרותים מקומיים המציעים מידע דומה, כמו Zoomap של בזק. לדוגמה, לפני היציאה ליעד ניתן לצפות בדיוק כמעט מושלם בנופים שתראו בדרך וכן מראה היעד כך שגם אם ה-GPS שובק חיים, יש לכם מושג טוב יותר לאן אתם נוסעים או הולכים. יתרון נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו הוא הערך ההומוריסטי של הצילום האקראי לכאורה ברחוב. אתרים רבים כמו זה קמו בשביל להנציח את הרגעים המעניינים והמשעשעים ב-GSV.

לתכנן פיגוע בדפדפן

רכבי גוגל סטריט וויו בהולנד

רכבי גוגל סטריט וויו בהולנד (מקור: http://www.larsvandegoor.com)

עם כל הרצון שלי לתת לקידמה ולחדשנות בעולם ובארץ דרור, מתוקף היותי אזרחית ישראל יש קול קטן ופרנואידי בראש שלי שתמיד ישאל מה ההשפעה של החידוש על ביטחון ישראל. הרי דווקא בימים אלה כשדרום הארץ בוער ואלימות כלפינו נשפכת אל מעבר לגבולות המדינה, קל לראות לצד היתרונות גם את החסרונות שבבסיס נתונים מסוג זה.

בשם חופש המידע, ניתן למצוא כיום ברשת את כל המידע הדרוש ליצירה של מטען חבלה. יתרה מכך, אתרים אחדים אף יספקו לכם את הרכיבים הדרושים בהזמנה דיסקרטית עד הבית. לפתע נראה שגם גוגל אצה לעזרת המפגע הפוטנציאלי ותציג לו בפרטי פרטים את מראות המקומות בהם יוכל לפגע. כבר לא צריך לבצע מודיעין במקום הפיגוע המתוכנן – גוגל כבר עשו את העבודה וצילמו את הרחובות והבניינים. משהו פה מדאיג אותי מאוד. בניגוד לפחד התהומי שלי מקיומו של מאגר ביומטרי של כלל אזרחי ישראל, כאן אפילו אין צורך להמתין שהשרות ייפרץ – המידע חשוף לכל דחפין.

אני מניחה שזה עניין של התפתחות טבעית, המעורבות של טכנולוגיה ואינטרנט גם בפעילות פוליטית, פעילות מחאה וכמובן טרור. השאלה שאני מוצאת שואלת את עצמי היא האם עדיף היה לסרב לבקשת גוגל מלחתחילה ולחסוך את הדאגה, או שמא פרנואידיות יתר זו היא סממן לכניעה לטרור הפסיכולוגי המופעל על אזרחי ישראל?

FacebookTwitterRedditDiggShare

מוצרים שמסרבים למות

יום חמישי, 30 ביוני, 2011

כשלמדתי את הקורס ניהול השיווק למדנו על מחזור חיי מוצר. לכל מוצר או שרות של מותג, ארגון או חברה יש תקופת חיים מוגדרת יותר או פחות, במהלכה הוא עובר מספר גלגולים עד שלבסוף בוחרת החברה להפסיק ליצר אותו.

תנו את זה לילד בן 10 ותשאלו אותו מה זה. בהצלחה

כשמדובר בטכנולוגיות, לעתים חיי מוצרים הם כה קצרים שעד שאלו בכלל מגיעים לארץ כבר קיימים דגמים טובים יותר ומדובר במוצרים שעברו לשלב תחזוקת ביקושים. לדוגמה, מקלטי רדיו הם שוק הולך ודועך שפונה בעיקר לאוכלוסיה מבוגרת שהולכת ונעלמת מהעולם. יש האומרים שגם טכנולוגיות כמו קווי טלפון ביתיים ושידורי הרדיו המשודרים בטכנולוגיה מיושנת באוויר ילכו וידעכו מהעולם.

לא חסרים גאדג'טים שעבר זמנם כליל, כמו הטמגוצ'י, היומן הדיגיטלי (שהפך לימים למחשב כף-יד וכיום עושים את העבודה סמארטפון או טאבלט) ומכשיר הווידאו, ה-VHS.

קטגוריות מסויימות של מוצרי טכנולוגיה נראות כיום גוססות ורק מוצרי נישה נותרים בשוק. לדוגמה, נגני MP3 שרק לפני עשור קבעו שיאי מכירות, כיום נמכרים רק בדגמים מיוחדים (כמו עמידים במים או מובנים במשקפי שמש, למשל) כשבעלי סמארטפונים מזמן עברו לשימוש בנגד המדיה הסלולרי. עד לתחילת השבוע, חשבתי שגם שוק מצלמות הכיס הדיגיטליות, או הקומפקטיות אם תרצו (או mirrorless, או CSC – Compact System Camera), נמצא בדעיכה. האמנתי שבאופן טבעי, גם את מצלמות הכיס הדיגיטליות יחליפו סמארטפונים בעלי חיישנים מרובי פיקסלים ויכולות טווח דינמי גבוה (כמו באייפון 4). לאחרונה יצאו אף דגמי סלולר מבית HTC שמאפשרים שמירת תמונות בפורמט RAW (לא מכווץ, וזה שצלמים מעדיפים להשתמש בו לצרכי עריכת הצילום).

איפה יהיה גליל הפילם הדיגיטלי?

אני מכירה לא מעט צלמים חובבים ומקצועיים. רובם ככולם מחזיקים בבית מצלמת DSLR רצינית לעבודות הצילום ואת הצילום הרגעי עושים עם הסלולרי. אך נראה שיש קהל יעד שלם שעדיין רוכש מצלמות CSC, או כך לפחות אומרים בסמסונג. לדברי סמסונג, מאז שנת 2010, נמצא שוק מצלמות הכיס הדיגיטליות בצמיחה, לאחר תקופה של נסיגה עקב המיתון בארה"ב. אני הופתעתי.

Samsung SH100 - עם כרטיס רשת אלחוטי, העלאה ישירה לפייסבוק, יוטיוב וזום אופטי. מי צריך לצלם בסמארטפון?

Samsung SH100 - עם כרטיס רשת אלחוטי, העלאה ישירה לפייסבוק, יוטיוב וזום אופטי. מי צריך לצלם בסמארטפון?

באירוע צילום של החברה שנערך מוקדם יותר השבוע בתל-אביב, הוצג ים דגמים (13!) של מצלמות דיגיטליות נטולות-מראה שחולקו למספר קטגוריות, בהתאם לקהל היעד, במחירי שוק שנעים בין 500 ל-1,800 שקלים בהתאם ליכולות והתכונות של הדגמים השונים.

נוכחים אחרים באירוע, בדומה לי, תהו מהו הצורך במצלמה כשהסלולרי יודע לתעד רגעים חשובים גם בלי השקעה כספית במצלמה יעודית. אחד מאנשי סמסונג בישראל הסביר שעבור הצרכן הממוצע, הסלולרי משמש לצילום בנסיבות לא מתוכננות, בעוד אירועים או טיולים מצולמים עם אותה מצלמת כיס קלה לנשיאה ובעלת סוללה ארוכת חיים באופן משמעותי מהסמארטפון שסוללתו מתרוקנת חיש קל בעת צילום, במיוחד עם מבזק (פלאש).

הצרכן הממוצע אינו זקוק בדרך כלל ליכולות ה-DSLR וכמובן שלא יסכים לשלם עליהם בכסף ובמשקל וגודל המצלמה. המשתמש הממוצע רוצה את המצלמה שלו פשוטה יחסית – קטנה, זולה, פשוטה לתפעול ואמינה.

כעת אני מוצאת את עצמי תוהה, האם בקרוב יחליפו מצלמות הווידאו הדיגיטליות את מצלמות הכיס, במיוחד אם גודלן יקטן? האם שווקי מצלמות הווידאו הסופר-קומפקטיות ומצלמות ה-CSC יתמזגו? או שמא טכנולוגיות הצילום הדיגיטלי המתפתחות יצליחו להביא לסלולרי החכם את כל הפונקציות הנ"ל? אשמח לדעתכם בתגובות.

FacebookTwitterRedditDiggShare