ארכיון פוסטים עם התג "אירוע"

נסיעת עבודה ופורנוגרפיה טכנולוגית

יום ראשון, 7 במרץ, 2010

בסופ"ש שעבר הייתי בכנס עיתונאים של חברת סמסונג בעיר וינה שבאוסטריה. מבחינתי אחד הדברים הכי מגניבים שקרו לי בנסיעה זה שפגשתי עיתונאים ועובדי סמסונג ממדינות שאחרת לא היה לי קשר עמן. חזרתי עם כרטיסי ביקור של עיתונאים מסוריה, איחוד האמירויות, ירדן, פקיסטן ולבנון. עם חלק מהם כבר הספקתי להתכתב, ואני בהחלט מודה לחברת סמסונג על ההזדמנות שהעניקו לי לפגוש אנשים מגניבים. אה, וגם היו מוצרים חדשים ומגניבים כמו טלוויזיות תלת-מימד וניידים שאוטוטו מגיעים לישראל.

בנושא אחר לחלוטין, קיבלתי דיווחים שמערכת סינון התכנים של חברת eSafe קיטלגה את הבלוג הזה כאתר פורנוגראפי. ועל כך נאמר: fail.

FacebookTwitterRedditDiggShare

תל-אביביות בלבן בחנות החדשה של iDigital

יום שני, 7 בספטמבר, 2009
חנות iDigital בסנטר

חנות iDigital בסנטר

אני לא טיפוס של בוקר. לא יעזור שעון מעורר, ראש נפץ גרעיני או נס אלוהי. לצערי הרב גם הזמנה למסיבת העיתונאים והפתיחה החגיגית של החנות החדשה של iDigital בדיזינגוף סנטר לא הוציאו אותי מהמיטה בזמן להגיע להרצאות ולמצגות בכדי לשמוע את מירב הפרטים על החנות והקונספט המגניב שמאחוריו עומד חזון התל-אביביות הדיגיטלית בלבן של מנכ"ל הרשת, ערן תור.

מאחר והנסיעה באוטובוס עם חברתי היקרה והאהובה The Webmistress (ופחית משקה אנרגיה בטעם חמוציות) העירה אותי לא מעט, הקרואסונים והקפה לא הצליחו להסיח את תשומת לבי כאשר מול עיני ניצב וילון שחור וגדול ומאחוריו… הבטחת גאדג'טים. איך יכולתי לעמוד בפיתוי?

אודה, לא יצא לי לבקר בחנות הראשונה שנפתחה ברשת ה-Apple Store המקומית בצפון תל-אביב אבל מפאת בעיות תקציב בעלי היקר העדיף להרחיק אותי מהמקום לרדיוס בטוח. ובצדק. אומנם התמזל מזלי וקיבלתי אייפון במתנה מידיד יקר ששדרג לדור שלישי אבל אני לא מחסידי אפל מסיבות רבות, בין היתר ההתנגדות שלי למחשבים שיכולים להריץ רק מערכת הפעלה מסויימת ומערכות הפעלה שלא ניתן להריץ על רוב המחשבים. והעובדה שאין דרך לחבר אייפון למחשב המריץ לינוקס. לא אחת שאני מצאתי בכל אופן. אז כן, אפשר לומר שבאתי עם לא מעט סקפטיות ועם זאת עם רצון עז לקנות אחד (או שניים) מחלק גדול מהמוצרים בחנות.

הרושם הראשוני שקיבלתי מהמקום ניתן לסכם במילה אחת: Shiny. או בעצם, iShiny. המקום, בעיצובו של ארנון ניב, בגוונים של לבן, כסוף ושחור עם תאורה הנכונה אכן גרמו לו להראות מושך. אולפן המוסיקה ואזור מרכזי המדיה הביתית נפרדים מהחלל הגדול מה שמספק את הבידוד הדרוש לסאונד איכותי.

אני מניחה שתיאורים ארוכים של מני צעצועים מבריקים ואביזרים להם לא ירתקו אותכם – עדיף פעם אחת לראות, כמו שאומרים. מה שעניין אותי היו דווקא פעילויות הדרכה והכרות עם עולם אפל המוצעות במקום.

"המטרה היא ליצור קהילה תל-אביבית בה טכנולוגיה מתחברת ליצירה," מסביר ערן תור בהתלהבות. אכן, מוצרי אפל החלו את דרכם בישראל כמוצרים יעודיים עבור גרפיקאים, אנימטיורים ומוסיקאים ונראה שחלק מהרעיון בחנות החדשה בסנטר הוא להחזיר הביתה את כל אותם יוצרים ולהראות להם את פלאי המק החדש תוך מתן חוויה מלאה. בחנות אפשר לגעת, לשחק, למשש, לנגן ולשמוע ולקבל תחושה אמיתית על איך יתנהג המכשיר בבית. זה יתרון עצום על פני קניה און-ליין ותור מבטיח גם מעבר לכך. יוצרים אורחים, פרסום אונליין של יצירות הנוצרות במקום וכמובן סביבת קהילה במקום שתהווה בית למוסיקאים וכן חובבי אפל בכלל.

iDizingoff - תמונת יח"צ

iDizingoff - תמונת יח"צ

כישראלית, היה לי חשוב לשאול האם יש הנחות לרגל הפתיחה. כנהוג באפל, התשובה היא לא. המבצעים היחידים המוצעים הם לסטודנטים ולא רק בגלל שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה.

"הסטודנטים הם דור העתיד," אומר תור. "הם פתוחים לשינויים וחדשנות." אני רק תהיתי לעצמי מה היה קורה לי כסטודנטית אם הייתי מנסה לצפות בשידורי האוניברסיטה הפתוחה על מחשב אפל.

תור סיפר גם על תוכניות לפתוח לפני פסח שני סניפים נוספים של הרשת בירושלים וחיפה וכך להפיץ את בשורת התפוח הנגוס גם למחוזות ארצנו אשר מחוץ לגבולות העיר תל-אביב יפו.

רק זמן יראה אם אכן, כמו שכתוב בחוברת ההפעלה של המק-מיני, המכשיר ובעליו (הישראלי) נוצרו זה עבור זה אבל החנות החדשה בטוח שנוצרה לא רק עבור חובבי אפל בארץ, אלא גם במטרה ליצור עוד כאלו. ועדיף שיהיו צעירים ומובילי דעה כמו מוסיקאים, למשל.

FacebookTwitterRedditDiggShare

משחקי מחשב זה מוכר?

יום רביעי, 26 באוגוסט, 2009

אז על רקע חום סוף אוגוסט גררתי את עצמי אל מחוץ לביתי הממוזג לתל-אביב לבדוק מה זה הסיפור הזה עם "פסטיבל המשחקים" של סלקום בנמל היום ומחר. התקציר: רעיון מעניין, הביצוע פחות.

המוני עם ישראל וילדיהם (בעיקר ילדיהם) הצטופפו הערב בשלושת המתחמים של "פסטיבל המשחקים" הסגול של סלקום בנמל. אני באופן אישי השתעשעתי מכך שבדרכי מהחניון למתחם חלפתי על פני הפנינג לא קטן של המתחרה פלאפון (עיצוב וביצוע המתחם של חברת דיירקט מדיה) עם בלוני הליום, מתופפים ועוד לא מעט דברים שמושכים את תשומת ליבם של הקטנטנים שנגררים אחרי הוריהם לכל מקום בימי קיץ אחרונים אלו. במתחם הכחול וכמעט תת-ימי של פלאפון (Pelephone Showroom, הם קראו לזה) לא התביישו למכור – בעוד הזאטוטים משחקים במני משחקים מטופשים ומתלהבים מתמונות מוקרנות אינטראקטיביות, ההורים מושבים באחת מכ-20 עמדות מכירה במתחם. לפחות דוכני היצרנים הראו לא מעט מכשירים מעניינים שעבורם נראה ששווה היה להכנס.

אבא אבא! תתקשר לאמא! תגיד לה שאני בטורניר!

"אבא אבא! תתקשר לאמא! תגיד לה שאני בטורניר!"

וחזרה לסלקום וה"פסטיבל" שלהם – בין דוכני ה-Wii, קיר הטטריס ומתחם משחקי הרשת וה-Arcade דידו הורים עייפים בליווי צאצאים רעשנים ומבט בעיניהם המעונות האומר רק דבר אחד – החופש הגדול ארוך מדי והגיע הזמן שיגמר. פה ושם הצלחתי לזהות אנשים שאפשר להגדיר כגיימרים מהשורה (ולא, אני לא מדברת על אוכלוסיית בני ה-30+ בעלי עודף משקל, בניגוד למה שאומרים המחקרים) אבל אלו נראו יותר מבוהלים מהתורים והקהל הרב שהגיע מאשר מעוניינים בגימיקים פשוטים למדי מבית חברת "פרו-מרקט" שגרמו לי להזכר שבכל זאת מדובר בלא יותר מאירוע קד"ם של סלקום.

אבל למה דווקא משחקים? חברות הסלולאר מחפשות את דרכן לכיסנו בכל צורה אפשרית וגם מטרת אותו אירוע היא בסופו של דבר רק חיזוק המותג הסגול והותיק. בעבר נטו הסלולאריות לכוון לקהל אוהבי המוסיקה באירועים שונים ושירותים מותאמים ונראה שהיום משחקים זה הטרנד החדש. במיוחד אם מדובר בקיץ ויש ילדים שיגררו את הוריהם בכוח לאירוע שהכניסה אליו היא חינם (פרט לעלות החניה – אחרי הכל, תל-אביב).

על אף התקוות שלי לראות קבוצות גיימרים משוות FPSים ומדברות מה שנקרא ביזנס, את עיקר הזמן שלי בביקור באירוע ביליתי בניסיונות שלא לדרוך על זאטוטי עם ישראל ובהמתנה ארוכה מהגלות בכדי לשחק 5 דקות במשחק Wii מטופש. כמובן שהמפעילים החביבים דאגו לרשום את פרטי ההתקשרות שלי, ללא ספק בשביל להעבירם למחלקת המכירות של החברה שינסו לתפוס אותי ברשתם.

על אף הבטחות מפעילי האירוע שהכיף האמיתי מתחיל אחרי חצות, אני העדפתי לשוב לתחנת הגיימינג הביתית והממוזגת שלי בעודי רואה בעיני רוחי בני נוער מתודלקים בקפה מארומה מוציאים אגרסיות על משחקי Arcade קלאסיים בלי לדעת ולו חצי דבר על ההיסטוריה של המשחק מולם.

נראה שמה שמוכר כאן הם לא משחקי המחשב אלא שרות הקייטנה לקטנטנים על חשבון סלקום ותו לא. באותה המידה יכלו לערוך פסטיבל ממתקים ובמרכזו תחרות אכילת שוקולד במקום טורניר משחקי רשת. לפחות אז אני בטוחה שתהיה לפחות בחורה אחת ליד שולחן התחרות, להבדיל מזו שנערכת אף בדקות אלה ב"מרינרו" בנמל תל-אביב.

FacebookTwitterRedditDiggShare