בין התחביבים הרבים והמשונים שלי, לצד חיבה לטכנולוגיה וטבע מיניות האדם, אפשר למצוא גם חקר היסטוריה, תיאולוגיה וארכיאולוגיה.  הבוקר יצא לי לבקר במסיבת עיתונאים בה הוצג שרות חדש של גוגל ומוזיאון ישראל המשלב כמה מהתחומים החביבים עלי למחקר, שרות שמטרתו להפוך לנגישים לכלל אזרחי הרשת את אוצרות התוכן של מגילות ים-המלח (או מגילות קהילת קומראן, כמו שאחדים קוראים להן). מדובר בלא פחות מהטקסט התנ"כי הקדום ביותר שנמצא בעולם (ספציפית מגילת ישעיהו), כשהגישה לכתב היד המקורי העתיק מוגבלת ומתאפשרת רק לאחדים בלבד.

אפשר לדפדף, המגילה הזו לא תתפרק לכם בידיים

בגוגל, יחד עם מוזיאון ישראל, החליטו ליישם טכנולוגיות גרפיות ויכולות מחשוב ענן כדי להעלות לרשת חלק מאותם כתבים (הידועים ביותר והשלמים ביותר, בניגוד לפיסות הקלף בידי רשות העתיקות) ולהפוך אותם לניתנים לחיפוש, תרגום ועוד באתר יעודי. לא מדובר בטקסט לא מוכר. ההפך הוא הנכון – מדובר בטקסט שקיים בלא מעט מקורות ברשת, אך כאן דווקא ערכו האומנותי של כתב היד העתיק, עם הקליגרפיה המופלאה והצילום (עליו ארחיב תיכף) המדוייק שמאפשרים לנו לעיין מנוחות מחשבנו (או סמארטפוננו) במסמכים המאוחסנים במרתפים הממוזגים במיוחד של היכל הספר.

אלפי שנים, מאות מיליוני פיקסלים

הצלם ארדון בן-חמה מתמחה דווקא בלכידת תמונות של מסמכים עתיקים ברזולוציה גבוהה מאוד ויצא לו לצלם גם כתבים עתיקים בוותיקן ובמוזיאונים בעולם. בן-חמה משתמש, באופן משלים למדי, בטכנולוגיה ישראלית של חברה בשם ליף (Leaf) שמספקת גב דיגיטלי עבור מצלמות אנלוגיות. הטקסט המקראי העתיק בעולם נמצא פה, ופה נמצאה גם הטכנולוגיה (ואנשי פיתוח של גוגל) שידאגו להציג אותו לעולם.

בעזרת בעלי (ברק ברודו) הצלם, הוסבר לי שמדובר במצלמה מסוג אלפא (תוצרת שוויץ, שממעטים להשתמש בה בארץ) שהינה מצלמה דיגיטלית המספק איכות שוות ערך לפורמט גדול. כלומר, איכות התמונה המופקת מספיקה גם להדפסתה על פוסטר בגודל בניין. רק שכאן, במקום לצלם דוגמנית לקשט את שלטי החוצות באיילון, צולם מסמך עתיק בעזרת תאורה מיוחדת בשביל לא לגרום לו נזק. לדברי בן-חמה, כל תמונה כללה שני טורים מהמגילה, ולאחר מכן אלו חוברו כך שנוצרה תמונה אחת עבור כל מגילה. הרזולוציה של כל תמונה כזו מגיעה למאות מגה-פיקסלים.

את התמונות העצומות האלה, יחד עם תיוג הפסוקים לפי תוכן, מיקום בטקסט וכדומה, העלתה גוגל לענן ועם ישום מבוסס ג'אווה-סקריפט (ונטול פלאש!), תוכלו לעיין במגילות תוך צפיה בטקסט המקורי וכן התרגום שלו לאנגלית. הפרוייקט, כפי שהושק היום, התבשל רק שישה חודשים ולכן אינו שלם ומושלם. נכון להיום, אנגלית היא השפה היחידה אליה ניתן לתרגם את תוכן המגילות ובה ניתן לחפש, אך צוות הפרוייקט מקווה בעתיד להוסיף שפות נוספות, כמו סינית עליה עובדים כעת.

אני יודעת שבמרתפי המוזיאונים והספריות העתיקות בעולם שוכבים ונרקבים לאט אוצרות אינסופיים של התרבות האנושית. לעניות דעתי, דיגיטליזציה של התוכן הזה והבאתו לכלל משתמשי הרשת באשר הם, היא מטרה נעלה ואני מברכת את גוגל על היוזמות המבורכות שלה בתחום, לרבות הפרוייקט במוזיאון ישראל, מוזיאון יד-ושם וכן מוזיאונים נוספים בחו"ל.