אני זוכרת את ימיה של הרשת כשהחיבור אליה נעשה באמצעות מודם חיוג. אז, שמי האמיתי היה ידוע רק לספק האינטרנט בעוד ברשת האינטרנט, המערב הפרוע הסייברנטי, היתה לי האפשרות להיות מי שרציתי. כבת-עשרה, אני חושבת שזה תרם לי אז המון.

אולי אשמע זקנה וקצת נוסטלגית, כשאומר שאני מתגעגעת לימים אלה, הימים לפני פייסבוק, גוגל+ והסטטוספירה מלאת העדכונים על חייהם של אנשים אמיתיים, עם שם, פנים ועולם מלא בפרופיל. לפעמים אני חשה שהמיסתורין אבד מעט ובשם השיווק המכוון ברשת ורווחי החברות איבדנו חלק מהפרטיות שלנו.

נכון, יש לחוסר האנונימיות באינטרנט הרבה יתרונות. אם מדובר בכך שלאנשים קל להאמין לאדם כשזה מזדהה בשמו כפי שזה רשום בתעודת הזהות, או הקלות שבמציאת חברים ומכרים וכמובן שיווק מקוון ומכוון במדיה החברתית. כל אלו יתרונות עבור רבים, אבל לי תמיד תחסר האפשרות להיפתח באמת, כשכל העולם רואה, ולומר גם דברים ששוחטים פרות קדושות ואוכלים אותן מדיום-רר.

קיימים לא מעט אתרים וקהילות מקוונות שם האנונימיות או האווטר המקוון שולטים. לדוגמה, ב-Second Life וב-World of Warcraft לעתים רחוקות בלבד מתעניינים החברים במינכם או עיסוקכם או אף מיקומכם הגיאוגרפי. הדמות שלכם חשובה יותר ורלוונטית הרבה יותר.

קיימים כמובן פחי הזבל האינטרנטיים כמו הצ'אנים למינהם בהם תוכלו לפרסם כמעט כל דבר וכל קישור ותמונה בלי ציון שם או אף כינוי. אבל כאן התקשורת הבין-אישית נעלמת, כי המפרסם אינו ידוע למגיבים בשום שם או כינוי פרט ל-OP – המפרסם המקורי – original poster.

אם הם אומרים שאתה לא צריך לקבל אנונימיות ברשת, אז זו בדיוק הסיבה שעליך לדרוש אותה

משטרת הפייסבוק אחרי האנונימיים

הרשת החברתית הגדולה בעולם, פייסבוק, מחייבת את הנרשמים בה להזדהות בשמם האמיתי. כבר היו פרסומים, תלונות ותחינות של מלכות דראג שהפרופיל של דמותן נמחק וגם חברים שלי שבחרו להשתמש בכינוי ולא בשמם הרשמי נחסמו לא פעם והפרופיל שלהם בפייסבוק נמחק ללא הודעה מראש. לא מדובר באנשים שפתחו חלילה פרופילים פיקטיביים, או עשו צרות בפרופילים של אחרים (או אפילו תייגו אנשים בתמונות של מוצרים, הרגל של משווקים שחייב לעבור מהעולם ויפה שעה אחת קודם), אלא באנשים שכל פשעם נגד תנאי השימוש בפייסבוק הוא שבחרו לקרוא לעצמם בשם שהוא כינוי.

לא כולם "נתפסו", מודה, ושמתי לב לכך ששמות פרופיל בעברית מושכים פחות תשומת לב של רובוטי הבדיקה של משטרת הפייסבוק. לידע כללי של מי שמעוניין לפתוח פרופיל אנונימי.

גוגל אחרי פייסבוק

בימים האחרונים שמעתי מכמה כיוונים (חברים וגם פרסומים ברשת עצמה) על כך שגם גוגל הליברלית לכאורה מאמצת מדיניות דומה ופרופילים של אווטרים מקוונים של אנשים רבים נמחקו ונחסמו ברשת החברתית שלה, גוגל+. גם כאן, לא בוצע שום פשע מקוון וההפרה היחידה של תנאי השימוש, כאמור, הוא שימוש בשם שאינו שמו הרשמי של האדם שמאחורי המקלדת.

טוויטר, שקשה לקרוא לה בכלל רשת חברתית, מאפשרת לכל דכפין לפתוח שם משתמש וסוגרת רק את אלו עליהם מתקבלות תלונות. בעיני מדובר בשיטה טובה הרבה יותר, אך טוויטר אינה מבצעת פרסום מבוסס פרופיל למשתמשים ולא ממש אכפת לה מגילכם או מינכם, רק ממה שמעניין אתכם.

החזירו לנו את המיסתורין

בפייסבוק וגוגל, בעיני, מדובר בלא פחות ממחדל. נכון, יש יתרונות לידיעת זהותו האמיתית של אדם, אבל אם החברה (פייסבוק או גוגל) מעוניינת במידע זה, היא יכולה לדרוש אותו מהמשתמש. מספיק שאת הסלולרי הם כבר דורשים בכל מקרה. אני מאמינה שזו חובתן של פייסבוק וגוגל לאפשר לנו להיות מי שאנחנו רוצים ברשת, ואם פשענו או פגענו – אז יש לכם סיבה ליצור איתנו קשר ולבקש מידע זה או אחר, או אפילו לחסום את הפרופיל. השרירותיות שבבחירה לסגור באופן אקראי פרופילים ששמם אינו דומה לשם של אדם אמיתי (כי הוא שם של אווטר מקוון), היא מכעיסה ומציגה זלזול ברור במשתמשים.

לא, איני עומדת להקים אוהל מול משרדי גוגל ישראל וגם לא לעזוב את הרשת החברתית גוגל פלוס בגלל המחדל, אבל אחרים עשויים לעשות כן וזהו לא פחות מהפסד כספי לאותם ארגונים, שיכולים לפרסם מבצעים על לקה לציפורניים למלכות דראג באותה הצלחה כמו למי שרשומות כנשים וגם מאובזרות ככאלה על ידי הטבע.